שני מושגים של שלילת חירות: היחס בין שיקולי הענישה לתכליות הכליאה והשפעתו על זכויות האסיר Two Penological Concepts of Prisoners' Rights

תקציר בעברית: המאמר מציע מסגרת עונשית לדיון בתנאי המאסר וזכויות האסיר. בפתח הדברים, המאמר המשיג שני מודלים עקרוניים של שלילת חירות האסיר – צר ורחב. מודלים אלו, כך נטען, משקפים תפיסות עקרוניות שונות של תכליות הכליאה ומקומו של הרכיב העונשי במסגרתה. במודל צר, תכלית המאסר מתמצית בשלילת חירותו של האסיר עם כליאתו מאחורי סורג ובריח למשך תקופת המאסר שנגזרה עליו בגזר הדין. הגבלת זכויות האסיר מעבר לשלילת החירות אפשרית רק לצורך מינהל תקין של בית הסוהר, כסמכות עזר לניהול הכליאה. מודל כזה ניתן לזיהוי עם גישה מרכזית במשפט האירופי. לעומת זאת, במודל רחב, שניתן לזיהוי עם זרם מרכזי במשפט האמריקני, גזירת עונש מאסר מאפשרת להטיל על האסיר, בגבולות חוקתיים, הגבלות של זכויות אף מעבר לכאלו שהן אינהרנטיות למאסר, או למינהל תקין של בית הסוהר, וזאת לשם תכלית עונשית לגיטימית. לאחר מכן, המאמר העריך את המודלים השונים ביקורתית על פי איכותם התיאורית, וכן על פי מידת הגשמתם את שיקולי הענישה. המאמר ביקש להראות כי קיים קושי לבסס הצדקה תועלתנית או גמולית להעדפת מודל רחב של שלילת חירות, ובפרט בהעדר מחקר אמפירי מתאים. כסיכום ביניים, המאמר טען כי נוכח האמור, חרף חסרונותיו יש להעדיף מודל צר של שלילת חירות. בשלב הבא, המאמר התמקד במודל שלילת החירות במשפט הישראלי. במסגרת זו נטען כי השיטה הישראלית משלבת אלמנטים ממודלים שונים. כך, בצד פסיקה עקבית לפיה הרכיב העונשי במאסר מתמצה בשלילת החירות קיימת רטוריקה פסיקתית המכירה בכך שכעניין מעשי, ואולי אף רצוי בגישה מסויימת, הכליאה כוללת סבל נוסף מעבר לשלילת החירות. המאמר הוסיף כי חקיקת תיקון מס' 42 לפקודה מבטאת נטייה למודל צר של שלילת חירות. עם זאת, אין מדובר באימוץ מלא של מודל זה. תיקון מס' 42 לפקודה אמנם עושה צעד משמעותי לקראת מודל צר, עם קביעת שיקום האסיר כזכות בחקיקה ראשית. בצד האמור השיקום איננו מוגדר כתכליתה של הכליאה, והוא מעוגן בשיקולים תועלתנים של הפחתת פשיעה עתידית, כפוף לשיקול דעת מינהלי רחב והיקף התפרשותו צר יותר מהנהוג במשפט האירופי. לבסוף, הוצעה קריאת כיוון לעתיד בשני הקשרים: ראשית, קביעה מפורשת של תכליות הכליאה והגדרת מעמדו של השיקום במסגרתן בחקיקה ראשית. שנית, הגברת המעורבות השיפוטית בהפעלת שיקול דעת רשויות הכליאה במקרים המתאימים, בהם מתעורר החשש כי תנאי הכליאה משקפים שיקולי ענישה. דיון נוסף נדרש ביחס להסדרה מעשית של הניתוח הנורמטיבי המוצע במאמר במסגרת המשפט החוקתי והמינהלי.